מדינת ישראל נ' עשיבהת"פ (אילת) 23644-03-10 מדינת ישראל נ' עשיבה

גזר דין

רקע והשתלשלות ההליך

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בכתב אישום מתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון (ת/1), וכן בכתב אישום נוסף שצורף במסגרת אותו הסדר (ת/2) בעבירות כדלקמן:

קבלת דבר במרמה, בניגוד לסעיף 415 רישא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (ארבע עבירות);

שימוש במסמך מזויף, בניגוד לסעיף 420, חלופה אמצעית, לאותו חוק (ארבע עבירות);

נסיון להשמדת ראיה, בניגוד לסעיף 242 ביחד עם סעיף 25 לאותו חוק.

עובדות האישום הראשון בכתב האישום המתוקן ת/1, כי בהיותו מנהל בפועל של התאגיד חברת "זאב שרון קבלנות בנין ועפר בע"מ", אשר הגישה הצעה למכרז לביצוע עבודות פיתוח באיזורי תעשיה בעדיפות לאומית, ולאחר שהתאגיד שבנהולו זכה במכרז, במסגרת חתימה על החוזה לביצוע העבודות, הגיש מסמך שנחזה להיות כערבות בנקאית ע"ס 100,000 ₪, בעוד שהוצאה על ידו ערבות בנקאית בגובה 2,000 ₪ בלבד, וזאת בידעו שהמסמך שהגיש מזויף. כמו כן, ניסה, לאחר מכן, להשמיד טופס הערבות המזויפת על מנת למנוע שמוש בה כראיה.

עובדות האישום השני בכתב האישום המתוקן ת/1, כי לאחר שאותו תאגיד שבנהול הנאשם זכה במכרז הקודם, ובעקבות זכיתו, נגש למכרז נוסף לפיתוח תשתיות ברשויות מקומיות, זכה גם במכרז זה, ועקב כך חתמו שש רשויות מקומיות עם התאגיד שבנהולו של הנאשם על חוזה לביצוע העבודות. במסגרת ששת חוזים אלה, הגיש הנאשם ששה מסמכים של ערבויות בנקאיות, שנחזו להיות בסכומים של 60,000 ₪; 139,808 ₪; 325,178 ₪; 125,106 ₪; 50,199 ₪; 44,337 ₪, בידעו שהם מזויפים. בעקבות הגשת הערבויות הללו, החל התאגיד שבנהול הנאשם לבצע העבודות על פי שניים מהחוזים שנחתמו, ואף זכה לתמורה כספית, זאת תוך הצגת מצג שוא, כשהרשויות סבורות, כי ישנה ערבות בנקאית בתוקף לצורך שיפוי וביטוח.

עובדות האישום השלישי בכתב האישום המתוקן ת/1, כי במסגרת מכרז שפורסם על ידי חברה ציבורית לפיתוח תשתיות ברשויות מקומיות, משנדרש התאגיד בנהולו של הנאשם להגיש ערבות בנקאית לתמיכה בהצעה שהוגשה, צירף הנאשם מסמך הנחזה להיות כערבות בנקאית ע"ס 350,000 ₪, בידעו כי המדובר במסמך מזויף, כאשר בפועל הוצאה ערבות בנקאית ע"ס 2,000 ₪, שהיא אותה הערבות שהוצאה במסגרת האישום הראשון לעיל. בעקבות כך, זכה התאגיד בנהול הנאשם במכרז.

עובדות כתב האישום ת/2, אשר צורף לתיק זה לבקשת ההגנה, כי במסגרת מכרז שפורסם על ידי חברה כלכלית של רשות מקומית, משנדרש התאגיד בנהולו של הנאשם להגיש ערבות בנקאית לתמיכה בהצעה שהוגשה, צירף הנאשם מסמך הנחזה להיות כערבות בנקאית ע"ס 475,907 ₪, בידעו כי המדובר במסמך מזויף. עקב כך, זכה התאגיד בנהולו של הנאשם במכרז.

כתב האישום בתיק זה הוגש בחודש ינואר 2011. הדיונים נדחו, מפעם לפעם, בשל אי-התיצבות הנאשם וכן לצורך הסדר עניני יצוגו לאחר שאותר.

בחלוף שנה, בחודש ינואר 2012, הועבר התיק לטיפולו של מותב זה.

הדיון נדחה פעמים ספורות, לבקשת ההגנה, לצורך גיבוש עמדה וניהול מו"מ בין הצדדים, ובתאריך יד' איר תשע"ג - 06.05.2012 הודיעו הצדדים, כי הגיעו להסדר טעון, במסגרתו תוקן כתב האישום המקורי והוגש, במקומו, כתב האישום המתוקן ת/1; צורף כתב האישום ת/2; הנאשם הודה, הורשע על פי הודאתו. פרטי ההסדר הובאו בהודעה מטעם הצדדים ת/3, ולפיהם – ישלח הנאשם לשירות המבחן, טרם קביעת עונשו. לא היתה עמדה מוסכמת בין הצדדים בנוגע לענישה, והתביעה אף ציינה, כי אינה רואה עצמה מחויבת להמלצות התסקיר.

בהתאם להסדר הטעון, הודה הנאשם, באותו יום, בעובדות ובעבירות המפורטות ב-ת/1 וב-ת/2, הורשע והופנה לחקירת שירות המבחן למבוגרים.

לקראת הדיון בפרשת העונש הוגש תסקיר שירות המבחן למבוגרים בענינו של הנאשם. על פי התסקיר, מוכר הנאשם לשירות המבחן מהפניה קודמת, במסגרתה לא שיתף פעולה. הנאשם כבן 42 שנה, נשוי ואב לשמונה. מתגורר בפזורה בסמוך לצומת ערוער. במהלך הקשר עמו, בלטו סתירות משמעותיות באינפורמציה שמסר, לרבות טענתו, כי זוהי הסתבכותו הראשונה בפלילין. נדון בעבר למאסר לריצוי בעבודות שירות בגין עבירות מס. התקשה לשתף פעולה עם המסגרת שם. עבודתו הופסקה באופן מנהלי, אך לאחר עתירה שהוגשה ניתנה לו הזדמנות נוספת. כן ריצה מאסר נוסף בעבודות שירות בגין עבירות תעבורה. הנאשם בן למשפחה פוליגמית, אביו נישא לשש נשים, ולו 22 ילדים. אמו של הנאשם, ילידת אזח"ע, היא האשה השניה, ולה תשעה ילדים. הנאשם זכה לקבל כל מבוקשו ומצבה הכלכלי של המשפחה היה טוב. הנאשם למד הנדסאות בנין במכללה בעזה ונרשם בפנקס ההנדסאים בישראל על סמך לימודים אלה. נרשם ללימודי משפטים והשתלב במכינה, אך הפסיק הלימודים עקב הסתבכותו הפלילית.

רכש את התאגיד נשוא כתב האישום בשנת 2005, הפריש לעצמו שכר מפעילות התאגיד, לדבריו (שלא נתמכו במסמכים) החברה קרסה, אך בכוונתו להמשיך ולהפעילה בעתיד.

הנאשם ניסה להשליך אחריות על אחר, שלטענתו זייף את כתבי הערבויות, לאחר מכן הודה, כי הוא שזייף את כתבי הערבויות, וזאת, לדבריו, כדי שהחברה תוכל להמשיך לעבוד. הנאשם טשטש האינפורמציה שמסר, התקשה לקחת אחריות, ושירות המבחן התרשם, כי השינוי בעמדותיו בא מתוך שיקולים משפטיים ולא מתוך הבנה של השלכות מעשיו וחומרתם.

שירות המבחן התרשם, כי הנאשם ביצע העבירות על רקע דפוסים בעיתיים באישיותו ורצונו להשיג את שאיפותיו הכלכליות בכל מחיר, תוך הפגנת קושי להבין ההיבט המוסרי והחוקי של התנהגותו. הנאשם מתקשה בקבלת סמכות ובעמידה בגבולות המוצבים בפניו. לנאשם מערכת ערכים מעוותת ועברינית, קושי רב בביקורת עצמית, והוא טופס עצמו כקרבן של המערכת.

לאור אי-נטילת אחריות והשלכתה על גורמים אחרים, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בענינו של הנאשם. לא זו אלא, לאור חומרת העבירות, היקפן, הקושי לעמוד בגבולות, ולאור כך שעונשים שהוטלו על הנאשם בעבר, לרבות עונש בעבודות שירות, לא הרתיעוהו, המליץ שירות המבחן על "ענישה מוחשית", אשר תבהיר לנאשם את חומרת מעשיו ותציב גבול והרתעה מביצוע עבירות דומות בעתיד.

בדיון בפרשת העונש, אשר התקים ביום טו' איר תשע"ג – 25.04.2013, עתר הסניגור להפניה נוספת של הנאשם לשירות המבחן לצורך הגשת תסקיר משלים, וזאת לאור התפתחויות שחלו, לטענתו, ובין היתר כי עתירת הנאשם לבטל הפקעה מנהלית של עבודות השירות התקבלה. לאור חלוף הזמן מאז הגשת התסקיר הראשון, הסכימה התביעה לבקשה, תוך הדגשה כי אין בכך משום הסכמה לתוצאות התסקיר. לאור הסכמת הצדדים, הופנה הנאשם פעם נוספת לשירות המבחן, ושמיעת פרשת העונש נדחתה ליום ה' תמוז תשע"ג – 13.06.2013.